היכל התהילה של יהודי ספרד


משה סבג מונטיפיורי – מנהיג חשוב

sfaradi2

מונטיפיורי, יהודי ממוצא ספרדי, חי בשנים 1784–1885 והקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות, בעל תואר אצולה (סר) שקיבל מוויקטוריה מלכת אנגליה. בחייו הארוכים, 101 שנים – זכה להוקרה ולעיטורי כבוד רבים.
כאשר יהודי מרוקו היו צפויים לפרעות בשנת 1863, פעל מונטיפיורי להשגת כתב הגנה ושוויון זכויות ליהודים. בפעולותיו למען יהודי התפוצות, פעל מונטיפיורי על-פי העיקרון של ערבות הדדית – "כל ישראל ערבים זה לזה". מונטיפיורי פעל רבות להגנת יהודים בכל העולם. עוד פעילות בולטת שלו הייתה כשנסע לדמשק להגן על יהודים שנאשמו בעלילת דם שנקראו "עלילות דמשק". שם הוא השיג מהשלטון כתב גלוי (פירמאן) להודיע כי העלילה בשקר יסודה (1840) ואף קיבל מהסולטן התורכי התחייבות בכתב להגנה על יהודים.
מונטיפיורי עסק במסחר והיה אחד משנים-עשר הברוקרים היהודים בבורסה של לונדון והתעשר מאוד. בגיל ארבעים יכול היה לפרוש ולהקדיש את חייו לעשייה ציבורית. בין פעילותיו הענפות, מונטיפיורי הקים מוסדות צדקה רבים וכן הקים את קרן ההתיישבות
היהודית "מזכרת משה". הוא עמד בראש "ועד שליחי הקהילות" – הארגון החשוב של יהודי אנגליה. מונטיפיורי ביקר בארץ ישראל שבע פעמים ותרם רבות לקיומן של הקהילות בארבע ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון. הוא תרם רבות להקמתן של שכונות יהודיות כמו
"שכונת מונטיפיורי" ו"משכנות שאננים". בנוסף, הוא תמך במשפחות יהודיות מטבריהומצפת שביקשו לעבור להתיישבות חקלאית בגליל . מונטיפיורי הונצח על ידי שכונות ורחובות שקרויים של שמו בירושלים ובערים אחרות בארץ. דיוקנו הוטבע על שטר של עשר
לירות שהונפק בשנת 1975.

    

דוד בן שמעון (הרדב"ש) – רב ומחנך

sfaradi2

הרב דוד בן שמעון, הרדב"ש חי בשנים 1826–1879. נודע גם בשם "הצוף דב"ש". בכרך "שער החצר", הראשון מארבעת כרכי ספרו "שערי צדק", קיבץ הרדב"ש את כל מאמרי חז"ל מהמקרא, מהמשנה ומהתלמוד המדברים בשבחה של ארץ ישראל, והוסיף ביאורים וחידושים שלו עצמו בנושא זה. הספר עורר הדים רבים בארץ ובעולם בזכות איכותו ואף

הופץ בארצות רחוקות. הרדב"ש השקיע את כל הונו בהדפסת הספר, מתוך אהבה והערכה לארץ ישראל. בספר זה, כמו בספרים אחרים שכתב, לא ציין הרב את שמו, אלא נהג לחתום את שמו "מעט דב"ש" מתוך כוונה להמעיט מערך עצמו בפני הזולת. היה בנו של סוחר אמיד מהעיר רבאט שבמרוקו. הוא למד תורה ברבאט מפי הרב סעדיה מארג'י. כבר בעיר הולדתו, שימש כמורה דרך לתלמידים רבים שלמדו תורה מפיו. למרות גילו הצעיר, הוא עסק רבות בענייניה של הקהילה היהודית ברבאט, בגיבוי ותמיכת ראשי הקהילה ורבני העיר. בן עשרים ושמונה עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים. הוא החל לארגן את הקהילה המערבית (המוגרבית דהיינו ממרוקו ששמה בערבית מגרב–מערב ), שהייתה נתונה במצב של עוני, דלות ומחסור. הוא ייסד גוף עצמאי, מנותק מוועד העדה הספרדית בירושלים, ושמו "ועד העדה המערבית בירושלים". בן שמעון היה מיוזמי הקמתה של שכונת "מחנה ישראל". הוא גייס כספים למען הקמת השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר ( כיום שכונת ממילא ), לרווחתם של היהודים המערביים ודאג רבות לנזקקי העדה.

    

פרופ' סרז' הרוש – חתן פרס נובל לפיזיקה

sfaradi2

פרופ' סרז' הרוש נולד בקזבלנקה שבמרוקו ב-1944. הוא פיזיקאי יהודי-צרפתי זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2012. אביו היה יליד מרוקו ואימו ילידת אוקראינה. ב-1956 היגרה משפחתו לצרפת. הוא למד ב"אקול נורמל סורפייר", אחד מבתי הספר היוקרתיים בצרפת. את התואר דוקטור קיבל סרז' הרוש מהאוניברסיטה של פריז בשנת 1971. עבודת הדוקטור שלו נכתבה בהנחיית קלוד כהן טנוג'י, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1977. הרוש זכה בפרס נובל לפיזיקה על שיטות מחקר פורצות דרך שמאפשרות מדידה ומניפולציות של מערכות קוונטיות. משנת 2001 הוא משמש פרופסור ב"קולז' דה פרנס", מוסד המחקר הגבוה בפריז.

  

רבי יהודה הלוי – משורר ופילוסוף

sfaradi2

רבי יהודה בן שמואל הלוי (ריה"ל) חי בשנים 1075–1141 בקירוב. הוא נולד בעיר טולדו שבצפון ספרד למשפחה מלומדת ואמידה. חוקרים רבים משערים שהיה תלמידו של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק אלפסי. רבי יהודה הלוי נחשב לגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל. יצירתו המרכזית היא האפולוגטיקה הפילוסופית "ספר הכוזרי". כמו כן, הוא כתב קינות קנוניות ושירים רבים כמו "ליבי במזרח" ו"ציון הלא תשאלי" ועוד רבים.

יהודה הלוי פעל בעיר טולדו בספרד ולמד רפואה. עוד בהיותו רופא צעיר רכש לו מעמד בקרב האליטות הנוצריות. חוג ידידיו הלך והתרחב והוא נעשה למעין מתווך בין משכילי הדרום ליהודי הצפון. משום כמיהתו הרבה לארץ ישראל עלה בשנת 1140 לאונייה שהפליגה מזרחה. הוא הגיע למצרים ומשם ישנן רק השערות לגבי המשך מסעו. על פי מכתבים מהגניזה הקאהירית הוא היה בדרכו לארץ ישראל ומכאן והלאה לא ידוע מה עלה בגורלו. אין לדעת אם הגיע לארץ ישראל, וכן עלומות נסיבות מותו וסביבן נרקמו אגדות רבות.
דמותו ויצירתו זכו למחקרים רבים, ליצירות ספרותיות ולתיאור אומנותי פלסטי. על שמו קרויים רחובות רבים בישראל וכן המושב "בית הלוי". בעיר קורדובה בספרד ישנה כיכר הקרויה על שמו. ב-2009 הוציאה הזמרת אתי אנקרי אלבום ושמו "אתי אנקרי בשירי רבי יהודה הלוי" שזכה להצלחה רבה והפך לאלבום זהב.

    

ד"ר אברהם (אבי) עילם-אמזלג – מייסד התזמורת האנדלוסית

sfaradi2

ד"ר אברהם עילם-אמזלג נולד בקזבלנקה בשנת 1941 ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1952. הוא מוזיקאי, חלילן, מלחין, מוזיקולוג, אתנומוזיקולוג ומנצח ישראלי. את עבודת הדוקטורט שלו כתב בהנחיית פרופסור אמנון שילוח בנושא "התפיסה המלודית בשירת הבקשות של יהודי מרוקו". אברהם קיבל תואר דוקטור בשנת 1986. סגנונו המוזיקלי מאחד מסורות מזרחיות עם שיטות מערביות. בשנת1994 , הוזמן לסייע בהקמת התזמורת האנדלוסית הישראלית ולנצח עליה. מתפקידו זה פרש בעונה התשיעית של התזמורת כאשר יצא לגמלאות. אברהם למד במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל-אביב ובאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל-אביב. למד נגינה בחליל אצל אורי טפליץ והלחנה אצל ליאון שידלובסקי. התזמורת האנדלוסית היא הרכב קאמרי המשלב כלים מערביים ונגינה מתווים עם אלתורים בכלים מזרחיים אותנטיים. התזמורת הוקמה ברוח תפיסתו הפילוסופית של עילם-אמזלג ולפיה אפשר לאחד מסורות מזרחיות עם שיטות מערביות. התזמורת זכתה לפופולריות רבה בארץ ובעולם.
בין יצירותיו המוזיקליות של עילם-אמזלג יצירות לכלי נשיפה וכן כמה יצירות לכלי מיתר כמו כינור, ויולה וצ'לו. כמה מיצירותיו נכתבו בהשראת התרבות וההיסטוריה של יהודי ספרד. כך למשל היצירה "מאבקים בים" שנכתבה לזכר הנספים באוניית המעפילים "אגוז" הבנויה על פי פיוטים של יהודי מרוקו. כיום הוא מרצה בתחומי פולקלור ומוזיקולוגיה בשלל אוניברסיטאות בארץ.

  

צ'רלי ביטון – ממייסדי "הפנתרים השחורים"

sfaradi2

צ'רלי ביטון נולד ב1947 בקזבלנקה שבמרוקו. הוא היה בן שנתיים כשעלה ממרוקו לשכונת העוני מוסררה שבירושלים. הוא אחד משבעת ילדיהם של מורה ושל קצב. פעיל חברתי ישראלי, בעבר חבר כנסת מטעם חד"ש ופעיל שמאל רדיקלי. בשנת 1971 ייסד עם עוד כמה צעירים משכונות המצוקה בירושלים את תנועת "הפנתרים השחורים", שביקשה להביא שינוי במצבם הסוצי-אקונומי של היהודים יוצאי ארצות ערב. התנועה סחפה צעירים רבים בשכונות המצוקה ובעיירות הפיתוח והן הציפו את המדינה בהפגנות המוניות והביאו את נושא אפלייתם של בני עדות המזרח לראש סדר היום הלאומי. ב-1977 נבחר לכנסת ברשימת חד"ש. מאז פרישתו מהכנסת הוא עוסק בעסקים שונים. הוא השתתף בהפגנות הסטודנטים נגד ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה. כמו כן, הקים בשנת 2007 תנועה חברתית הכוללת פעילים יוצאי ברית-המועצות לשעבר וכמה יוצאי אתיופיה. בשנת2011 אף השתתף במחאה החברתית.

  

פרופסור משה בר-אשר – חתן פרס ישראל, נשיא האקדמיה ללשון העברית

sfaradi2

משה נולד ב 1939 במרוקו בעיירה קצר א-סוק ועלה ארצה בשנת 1951. הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופסור אמריטוס בחוג
ללשון העברית, מופקד הקתדרה לחקר הלשון העברית, על שם חיים נחמן ביאליק באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עד גיל 12 חי משה במרוקו, לאחר מכן עלה ארצה במסגרת עליית הנוער. הוריו עלו אחריו ב- 1955, לאחר כמה שנים שלא ראה אותם. בר-אשר לימד כעשרים וחמש שנה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ובבתי מדרש למורים. ב- 1962 החל ללמד לשון עברית ומקרא באוניברסיטה העברית. ב-1967, לאחר סיום לימודי התואר השני, נשלח מטעם האוניברסיטה להשתלמות בסורבון ובקולז' דה פראנס. ב-1976 קיבל תואר דוקטור והתמנה למרצה בכיר. בשנים 1977–1979 שהה באוניברסיטת הרווארד בארצות-הברית לרגל פוסט-דוקטורט. הוא לימד שם עברית והשתלם בבלשנות שמית. ב- 1977 נבחר כחבר האקדמיה ללשון העברית ומ-1993 הוא מכהן כנשיא האקדמיה. בר-אשר הוא חתן פרס ישראל תשנ"ג (1993). כמו כן, זכה בהרבה פרסים נוספים: פרס בן-צבי, פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת, פרס רוזנטל לחקר התלמוד, פרס גאון לזכר יהדות צפון אפריקה ופרס משה שפירא. בר-אשר הוא בעל שני תוארי דוקטור לשם כבוד: מאוניברסיטת פריז ומאוניברסיטת חיפה. הוא שימש בתפקידים ציבוריים רבים, בין היתר חבר הנהלת מוזיאון ישראל, חבר מליאת רשות השידור, חבר במועצה לתרבות ואומנות של משרד החינוך והתרבות, חבר המועצה לאומנות כללית וחבר המועצה לתרבות ואומנות בשכונות.

  

בכור שלום שטרית – שר המשטרה הראשון של מדינת ישראל

sfaradi2

בכור שלום שטרית חי בשנים 1967-1895. משפחתו עלתה לארץ ממרוקו במחצית המאה התשע-עשרה. הוא גדל והתחנך בטבריה והיה שר המשטרה הראשון של מדינת ישראל.

שלום היה עורך דין בהשכלת וקצין החקירות שמונה לחקור את רצח ארלוזורוב. לאחר מאורעות תרפ"ט מונה לתובע בבית הדין לפשעי המאורעות מטעם המנדט הבריטי. בתקופת המנדט הבריטי שימש מחנך, קצין משטרה, עורך דין ושופט מחוזי. הוא ייסד את התנועה הציונית "התחיה" ואף היה חבר ב"הפועל הצעיר". בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמנה למוכתר של המושבה כנרת. ב-1919, עם כניסת הצבא הבריטי לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. שימש קצין חקירות במשטרת המנדט, מפקד המשטרה בגליל התחתון וסגן מפקד בית הספר לשוטרים בירושלים. בנוסף לכל אלה, שטרית היה חבר מנהלת העם ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. הוא היחיד מבין חותמי המגילה שנולד בארץ ישראל. בכנסת הראשונה עמד בראש סיעה של ארבעה מנדטים ושמה "ספרדים ועדות המזרח", שהיתה קשורה למפא"י. לימים היה לחבר מלא במפא"י וכיהן כחבר כנסת וכשר המשטרה עד הכנסת השישית ועד מותו. כמו כן כיהן כשר המיעוטים לתקופה קצרה, כשר הדואר וכחבר הוועדה לבחירת שופטים.

  

ראובן אברג'ל – ממייסדי הפנתרים השחורים

sfaradi2

ראובן אברג'ל נולד בשנת 1943 בעיר רבאט שבמרוקו. בשנת 1950 עלה לישראל והתגורר בשכונת מוסררה בירושלים. התחנך כילד חוץ בחברת הנוער בקיבוץ משמר
הנגב. ראובן פעיל חברתי, ממקימיה וממנהיגיה של תנועת המחאה "הפנתרים השחורים". בשנת 1971 נמנה עם מייסדי תנועת "הפנתרים השחורים". הוא השתתף במפגשי התיאום של התנועה עם המשטרה ואף בפגישה של ראשי התנועה עם ראש הממשלה גולדה מאיר. בשנת 1972 למד אברג'ל במכון וינגייט בקורס רכזי ספורט שהוצע לפעילי הפנתרים. לאחר הקורס עבד כרכז ספורט בירושלים. בשנות השמונים התמכר לסמים אך נגמל. לימים נעשה אברג'ל פעיל בארגוני שמאל ובתנועות מאבק, ובכמה מהן הוא פעיל עד היום. כמו הקשת הדמוקרטית המזרחית. הוא בלט בפעילותו במאבק המחאה נגד הבנייה ב"עמק הצבאים". כיום עוסק אברג'ל בעריכת סיורים בשכונת מוסררה, וממשיך במאבקים פוליטיים וחברתיים.
(תנועה ישראלית הרואה עצמה כתנועה ערבית-יהודית לשינוי חברתי ופוליטי).

  

לסלי הור-בלישה – שר בממשלת בריטניה

sfaradi2

לסלי הור-בלישה חי בשנים 1957-1893. יהודי ממוצא ספרדי. שם המשפחה בלישע או בלישה נפוץ בקרב יהודי צפון אפריקה, ונגזר מהשם המקראי אלישע . בלישה כיהן כחבר הפרלמנט הבריטי וכשר בממשלת בריטניה. הוא נולד בפלימות' שבאנגליה והתחנך בבתי ספר גבוהים באירופה – בפריז ובהיידלברג, וכן למד בקולג' סנט ג'ון באוניברסיטת

אוקספורד. שירת בצבא במלחמת העולם הראשונה והגיע לדרגת מייג'ור. לאחר המלחמה הוסמך למקצוע עריכת הדין. את הקריירה הפוליטית שלו החל בשנת 1922 ונבחר לחבר פרלמנט. בשנת 1934 כיהן כשר התחבורה ותרם רבות להתפתחות התחבורה המודרנית הממונעת בבריטניה. ב-1937, לאחר שירות מוצלח, מונה לשר המלחמה בממשלת צ'מברליין. למרות התסיסה נגדו בקרב חוגים במפלגה השמרנית, בין היתר על רקע אנטישמי. הוא פעל לגיוסם לצבא של בני המעמד הנמוך ואף יצר בעבורם אפשרויות קידום.

  

קלוד כהן-טנוג'י – זוכה פרס נובל לפיזיקה

sfaradi2

קלוד כהן-טנוג'י נולד ב-1933 בקונסטנטין באלג'יריה הצרפתית למשפחה שמוצאה בטנג'יר שבמרוקו הספרדית. הוא פיזיקאי יהודי צרפתי ממוצא אלז'יראי אשר זכה ב- 1997 בפרס נובל לפיזיקה על מחקריו בתחום האופטיקה הקוונטית. מוצאה של משפחתו הוא מטנג'יר שבמרוקו הספרדית. מכאן מגיע מקור שם "טנוג'י" שבשם משפחתו. משפחתו הגיעה לאלג'יריה דרך תוניסיה. הוא למד בבית ספר יסודי ותיכון באלג'יריה, ובשנת 1953 עבר לפריז כדי ללמוד ב"אקול נורמל
סופרייר". שם למד עד 1957.

בתחילת לימודיו נמשך למתמטיקה, אולם בזכות אישיותו הכובשת של מורהו לפיזיקה, אלפרד קסטלר, חתן פרס נובל לשנת 1966, בחר בפיזיקה. הוא שירת בצבא צרפת וחלק משירותו עשה ביחידה מדעית. בשנת 1962 הגיש את עבודת הדוקטור בפיזיקה. עם תום לימודיו קיבל משרה באוניברסיטת פריז. במהלך תקופה זו, כתב את הספר "מכניקת הקוונטים", הנחשב לספר לימוד משפיע בתחום זה עד היום. בשנת 1973 התמנה לפרופסור בקולז' דה פרנס, שהכניסה אליו פתוחה לכול והפרופסורים בוחרים את נושאי הלימוד כראות עיניהם. בעקבות פעילות זו, חיבר ספרים רבים העוסקים באלקטרודינמיקה קוונטית ובאופטיקה קוונטית. החלק הידוע ביותר בעבודתו הוא פיתוח טכניקה ללכידה ולקירור של אטומים באמצעות לייזר. על עבודתו זו זכה בפרס נובל בפיזיקה בשנת 1977.

  

רבי משה בן מימון (הרמב"ם) – מגדולי הפוסקים בכל הדורות

sfaradi2

רבי משה בן מימון (הרמב"ם) חי בשנים 1204-1138. הוא נולד בקורדובה שבאל-אנדלוס (כיום ספרד). הוא מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות, אחד האישים החשובים בתחום היהדות. יש שמשווים אותו למשה רבנו ועליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה".

את חינוכו והשכלתו רכש מאביו, רבי מימון הדיין. בשנת 1148 כשהיה בן עשר, נאלצה משפחתו לברוח מקורדובה עקב רדיפות יהודים על ידי מוסלמים שפלשו מצפון אפריקה. לאחר מסע נדודים של עשר שנים התיישבה המשפחה בעיר פאס שבמרוקו, אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם והם נאלצו לעזוב. מקורות מוסלמיים טוענים שהרמב"ם אולץ להתאסלם אך יש על כך מחלוקת. ההנחה הרווחת היא שהרמב"ם התנהג כאנוס עד שהתאפשר לו לצאת למצרים ולחזור ליהדותו. בשנת 1165 הגיע הרמב"ם לארץ ישראל והתיישב בעכו. לאחר כמה חודשים השתקע במצרים ושימש המנהיג הדתי של קהילת קאהיר. הוא התפרנס מרפואה והיה לרופאו של המשנה למלך. היצירות הנודעות שלו הן פירוש המשנה, משנה תורה והספר מורה נבוכים, שהפך לנכס צאן ברזל של הפילוסופיה היהודית. כמו כן הוא כתב ספרי רפואה רבים. איגרות הרמב"ם הן שם כולל למכתבים ששלח הרמב"ם למגוון אישים וקהילות.

  

רבי שלמה אבן גבירול – משורר ופילוסוף

sfaradi2

רבי שלמה אבן גבירול חי בשנים 1021–1058 בתור הזהב של יהודי ספרד. נולד במאלגה שבדרום ספרד וחי תקופה ארוכה בסרגוסה. משם עבר לגרנדה ונפטר בוולנסיה. אבן גבירול היה משורר ו פילוסוף יהודי . מגדולי המשוררים שקמו ב ספרות העברית לדורותיה. כשהיה הרמב"ם בערך בן 13, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של אל-מֻוַוחִידוּן מ צפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר פאס שב מרוקו , אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב התפשטות שלטונם של האל-מֻוַוחִידוּן. יצירותיו בשירה ובפיוט הן רבות, ואחת החשובות בהן היא השירה הדתית, רוחנית- פילוסופית כתר מלכות. זוהי יצירה פילוסופית- פיוטית ארוכה המתארת את האל, את הבריאה ואת האדם העומד בפני בוראו. שירתו של אבן גבירול כוללת ספרי שירי חול ושיריקודש יחד, כדרכם של משוררי ספרד.עוד חיבור חשוב שכתב אבן גבירול, הוא החיבור הפילוסופי "מקור חיים" העוסק במטפיזיקה.הספר השפיע רבות על מלומדים נוצרים והשתמר בשפה הלטינית בלבד. עוד ספר המיוחסלאבן גבירול הוא "תיקון מידות הנפש", שנכתב בערבית. ספר אחר הוא "מסחר פנינים", שיש האומרים שהוא למעשה הקדמה לספר "תיקון מידות הנפש". אבן גבירול הונצח בישראל על ידי כמה יישובים ורחובות שקרויים על שמו. בשנת 2009 הקליט הזמר ברי סחרוף עם רע מוכיח אלבום שלם משירי אבן גבירול שנקרא "אבן גבירול – אדומי השפתות". בשנת 2012 יצא במסגרת פרויקט "עבודה עברית" דיסק ושמו "יהודה הלוי פינת אבן גבירול".

  

פרופ' אהרון ממן – חתן פרס ישראל וסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית

sfaradi2

אהרון ממן נולד ב-1947 במרוקו בעיירה ריש שבמחוז תאפילאלת. הוא עלה ארצה בשנת 1963. הוא בלשן ישראלי, סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית. הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט וחתן פרס גאון לשנת תשע"ב על מחקריו בנושא יהדות צפון-אפריקה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים לשון עברית ושפה וספרות ערבית. עבודת הדוקטור שלו בלשון העברית עסקה בהשוואת אוצר המילים של העברית לערבית ולארמית בחיבורי הבלשנות העברית למין רס"ג ועד אבן ברון. ממן מכהן גם כמנהל המדעי של מפעל מסורות הלשון ומפעל ספרות חכמת הלשון העברית. הוא אף זכה למלגת 'פולברייט' היוקרתית להשתלמות בארצות-הברית. בנוסף לכל, ממן חוקר חומרים מגניזת קהיר בערבית היהודית של ימי הביניים וכן פרקים מהתרבות המוגרבית היהודית בעת החדשה, לרבות מסורות הקריאה במקרא ובטקסטים קלסיים אחרים. נוסף על כך, הוא חוקר את הלשון העברית והמחשבה הדקדוקית של חכמי הלשון הרבנים והקראים במאות ה־10–13 ומאתר בגניזה חיבורים אבודים בתחום זה.