אומנים, אנשי רוח וספורטאים
האיגוד הספרדי העולמי, בראשות פרופ׳ שמעון שטרית, נשיא העמותה מברכים את מקבלי אות החלוצים החדשים המוענק לנציגי דור המייסדים החלוצים החדשים על שותפות במפעל החלוצי המפואר בשנים המכוננות של המדינה בהקמת ערי הפיתוח ושכונות הערים ובהקמת ההתיישבות החדשה במושבים באזורי הספר.
לשעבר יו"ר נכי צה"ל. בנם של חנה ויצחק בן אבו, עלו לארץ בשנת 1962 בסמוך לחג הפסח ביוזמת אביהם על מנת שניתן יהיה לחגוג החג בישראל יחד עם משפחתם ושיציאתם מהגלות תהיה כיצאת עם ישראל ממצרים. משפחתו מגיעה ממרוקו במקור. סבו, מאיר בן אבו היה רב הקהילה בווארזזת. בעברו כיהן כיו"ר הוועד הפראולימפי וכספורטאי זכה במדליות זהב בשיט באולימפיאדה לנכים.
יהודה פוליקר חוגג השנה 70. הוא נולד בדצמבר 1950, בקריית חיים לזוג הורים יוצאי סלוניקי, שניהם ניצולי שואה. האבא, ספר צבאי בבסיס חיל הים שבנמל חיפה, האמא עובדת ניקיון במעבדה שבקופת חולים בקריית חיים המזרחית.
פוליקר הוא מהזמרים והיוצרים הפופולאריים והחשובים בישראל, יוצר במגוון סגנונות ונושאים הקשורים לחברה הישראלית, מבצע, כותב ומלחין שלל שירים ולהיטים לעצמו ולאמנים אחרים.
בשנת 2012 זכה פוליקר בפרס מפעל חיים של אקו"ם. חבר השופטים נימק את הבחירה בפוליקר במילים: "השאיפה לשלמות מוקפדת והמאבק העיקש לאיכות גבוהה נגישה לכל שומע".
בשנת 2018 נבחר יהודה פוליקר להשיא משואה בערב יום העצמאות ה71 למדינת ישראל. ובנאום המרגש של הדלקת המשואה, חזר והבליט שלושה מהמוטיבים המרכזיים בדמותו וביצירתו: היותו בן הדור השני לשואה; השילוב שיצר בין תרבות ים-תיכונית למערבית; והיותו חבר הקהילה הלהט"בית.
"אני, יהודה פוליקר, בן שרה ויעקב (ז'אקו) ז"ל, משיא משואה זו לכבוד הדור שלי, דור הילדים של אחרי המלחמה, שספגו ללב הקטן שלהם את כל האהבה, את כל הדאגה, את כל הפחד ואת כל הכאב של אבא ואמא; לכבוד כל האנשים הנפלאים, שמביאים צלילים וזיכרונות ממקומות אחרים ורחוקים ויוצרים כאן מוזיקה חדשה, מוזיקה ישראלית; לכבוד קבלת האחר והשונה; לכבוד הזכות של כולנו להיות מי שאנחנו – ולתפארת מדינת ישראל!".
כמעט יותר מכול יוצר אחר, שינה יהודה פוליקר את פני המוזיקה בישראל. הוא עשה בה שינויים של ממש. הטביע חותם שהוא יותר מלהיט כזה או אחר. זה התחיל ב"בנזין" (1982) – כשהביא עם חבריו ללהקה את זעקת הפרוורים לעיר הגדולה, זה המשיך ב"עיניים שלי" (1985) – כשהיה הראשון לחבר בין השורשים לרוק'נרול, חיבור של מזרח ומערב, של מוזיקה יוונית שנחשבה "נחותה" עד אז ופרצה פתאום להיכל התרבות, והגיע לשיא ב"אפר ואבק" (1988) – הפעם הראשונה שמישהו סיפר את סיפורם של בני הדור שני לשואה, הפעם הראשונה שהמושג הזה בכלל הוזכר וצוין בתודעה הישראלית.
איש תאטרון, משורר ומנחה ערבי סיפורים, עלה בשנת 1949 מעיראק, בנם של מסעודה ומנחם גרתי. מעברת פרדס חנה ומעברת כפר סבא. שחקן מפיק ומספר סיפורים. המייסד האמנותי של פסטיבל מספרי הסיפורים ומיוזמי התיאטרון הקהילתי. מייסד תיאטרון גבעתיים. יוזם את התכנית לשימור וטיפוח מורשת המעברות מוזיאון המעברות.
כדורגלן עבר ישראלי, ששיחק בעמדת הקשר, ידוע בכישורי הכדרור המיוחדים. יעקב נולד ב – 1957 במעברת תלפיות בירושלים. המשפחה התגוררה במעברה במשך 9 שנים בתנאים קשים מאוד ובשנת 1957, עברה המשפחה להתגורר בשכונת הקטמונים, שם גדל עם תשעת אחיו ואחיותיו. יעקב הפך לכוכב כדורגל בגיל 16. היה שחקן בנבחרת ישראל. את קריירת הכדורגל החל כנער צעיר בהפועל ירושלים במקביל לעבודות פיזיות לצורך סיוע בפרנסת הבית. בהמשך שיחק בהפועל תל אביב, בית"ר ירושלים ובית"ר רמלה. יעקב פרש ממשחק כדוררגל והפך לסוכן כדורגל ומלווה את ארבעת בניו הכדורגלנים : אוהד, אסף, מאור, ואלמוג. אמו סטלה ז"ל ילידת טריפולי ואביו חנניה ז"ל יליד מרוקו עלו ארצה ב1948 והכירו באניה שעליה עלו . התיישבו במעברת תלפיות שבירושלים, בה גרו במשך תשע שנים בתנאים פיזיים קשים מאוד. ב1957 עברה המשפחה להתגורר בשכונת הקטמונים. האב עבד כטבח בבית החולים איתנים והאם עבדה בבולשת.
צייר. עלו מפולין בשנת 1946 וחי כיום בירושלים. בנו של אבא קובנר, משורר, הוגה דעות, ממנהיגי תנועות הנוער שקראו לעלייה לארץ ולמרד, פרטיזן ולוחם בנאצים ושל וויטקה קובנר, פרטיזנית ופסיכולוגית. שירת בסיירת מטכ"ל ובהמשך למד ציור בניו יורק. הציג יצירותיו בגלריות ומוזיאונים רבים ביניהם במוזיאון תל אביב לאמנותף במוזיאון ישראל, במוזיאון היהודי בניו יורק, בגלריית בינט בתל אביב, במוזיאון לאמנות ישראליחת ברמת גן ובגלריית האוניברסיטה בבאר שבע.
סטאנדאפיסט ושחקןן מחצור הגלילית. אביו ואמו עלו מכפר ז'וואיה שליד מרקש בשנת 1957. שניהם לא הכירו אחד את השנייה והכירו בארץ. אבקסיס נולד בשנת 1971 בחצור הגלילת וגדל בה. בן למשפחה דתית, התחנך בישיבה התיכונית "קריית החינוך מעלות" במעלות תרשיחא, ושירת כלוחם בצה"ל. בשנת 1994 עבר לגור בתל -אביב והחל דרכו כסטנדפיסט על במות השתתף כקומיקאי בתוכניות רבות כדוגמת: :" צחק מעבודה", "יאיר לפיד" "ערב אדיר" ושיחק בסרט "סוף העולם שמאלה. ברמת גן ובגלריית האוניברסיטה בבאר שבע.
משוררת וסופרת, תסריטאית ועורכת ישראלית. נולדה בשנת 1953 ברמלה למאיר בן יאיר ולשולמית בן יאיר אשר עלו ארצה ממרוקו בשנת 1949. כיום חיה בתל אביב. זוכת פרס ראש הממשלה, פרס אקו"ם ופרס קוגל וקיבלה תעודת הוקרה מטעם "קרן נחמה ומיכל פוחצ'בסקי" על פועלה לקידום הספרות העברית. כעורכת ספרים, תמכה ביציאתם לאור של ספרים מובחרים ליוצרים מגוונים, על מנת לקדם יצירה אצל צעירים ומבוגרים. הוציאה עשרות ספרדים ביניהם ספרי שירה, ספרי ילדים ונוער, ספרי פרוזה ורומן למבוגרים. ספריה תורגמו לשפות שונות כדוגמת" ערבית, אנגלית וצרפתית.
זמר, יוצר פזמונאי, מלחין שדרן רדיו מפיק מוזיקלי. סולן וכותב מרכזי בלהקת טיפקס . הלהקה נוסדה בשנת 1988 שרבים משירה מוכרים מאוד לקהל הישראלי. הלהקה ייצגה את ישראל בשנת 2007 באירווזיון שבפינלד. כיום מתגורר בתל אביב. בן יעקב ומסעודה אוזן, עלו בשנת 1949 למעברת גן יבנה)
משורר, סופר ואמן ישראלי. נולד ב-1951 בבגדד ועלה ארצה בשנת 1953. גדל והתחנך במעברה על גבול חולון ובת ים ולאחר מכן בשיכון ליד צהלה.
בארבע שנותיו הראשונות בארץ גר עם הוריו אבנר(עבדאללה) ודייזי סומך במעברת חולון-בת-ים. אחר כך עברה המשפחה לשכונת נוה משכן בתל אביב, שכונה למפוני המעברות.
על ימיו במעברה כתב רוני סומק את השיר "קו העוני":
"כְּאִלּוּ אֶפְשָׁר לִמְתֹּחַ קַו וְלוֹמַר: מִתַּחְתָּיו הָעֹנִי.
הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים
נִהְיָה שָׁחֹר
וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה
עַל מַפַּת הַשֻּׁלְחָן.
בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בִּמְטַס הַצְדָּעָה
לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּיַד מוֹכֵר הַנֵּפְט בָּעֲגָלָה הָאֲדֻמָּה,
וְהָיָה גַּם קוֹל הַנְּחִיתָה שֶׁל מַגְּפֵי הַגּוּמִי בָּאֲדָמָה הַבֻּצִּית.
הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף,
בַּשְׁכוּנָה שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ מַעְבָּרָה.
הַקַּו הַיָּחִיד שֶׁרָאִיתִי הָיָה קַו הָאֹפֶק וּמִתַּחְתָּיו הַכֹּל נִרְאָה
עֹנִי".
(מתוך:"גן עדן לאורז".הוצאת זמורה ביתן)
השיר הוקרא בבית המשפט העליון על ידי כבוד השופט אדמונד לוי בדיון על "כבוד האדם וחרותו". השיר הושמע גם כשיר הנושא של הסדרה הטלוויזיונית "מעברות" ששודרה לפני כשנה בערוץ הראשון.
רוני סומק למד רישום במכון אבני וספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל-אביב. היה מדריך חבורות רחוב ובשנים האחרונות מלמד שירה במכללה האקדמית יפו תל אביב ומנחה כיתות אמן לשירה. פרסם 13 ספרי שירה, והאחרון שבהם עד כה הוא "כל כך הרבה אלוהים". כמו כן פירסם שני ספרי ילדים ( "כפתור הצחוק" ו"הקוף שלוף והקוף בלוף" עם שירלי סומק).
שיריו תורגמו ל-43 שפות ופורסמו בספרים רבים. על שירתו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי לשירה, פרס מפעל חיים ע"ש אריק איינשטיין, וכמו גם בפרסים רמי מעלה ועיטורים רבים בארץ וברחבי העולם.
אביו אבנר סומך ז"ל עבד במשרד האוצר ואימו עסקה בתפירה.
צייר יודאיקה ישראלי. נולד בשנת 1953 במרקש, להורים דוד ותמר אבקסיס ז"ל במרוקו ועלה לישראל בשנת 1957 לנתיבות. כיום חי ויוצר בנתניה. למד אמנות במכללה לאמנות בבאר שבע. יצירותיו מצויירות על קלף ומתאפיינות בצבעוניות עזה ומיוחדת וניתן לראות בהם, באותיות ובמגזרות, סממנים רבים מעולם הקבלה. מלמד בנתניה ציור ואמנות בבתי ספר . יצירותיו הופיעו במיצגים, גלריות ומוזיאונים רבים ברחבי העולם.
בנם של פרידה ויצחק עצמון (וירצר)
שחקן תיאטרון ובמאי ממיסדי היידשפיל. עלה ב1948 מפולין. יליד פולין 1929. ניצול שואה שעלה לארץ ב 1948 במסגרת התנדבות לגח"ל (גיוס חוץ לארץ) ולחם במלחמת העצמאות. היה שחקן תיאטרון הבימה ומילא תפקידים רבים במשחק ובתיאטרון. פועל רבות לשימור התרבות היידית. הקים את תיאטרון יידישפיל ב 1987.